<h1>ראבי"ה סימן תס"ט</h1>
<h2>דף מב.</h2>
דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמי חמה ולא במים הגרופין מן המולייאר ולא תגביה ידה מן הבצק עד שתגמור את הפת וצריכה שני כלים אחד שמקטפת בו ואחד שמצננת את ידה. ואם עברה ולשה אסור. אבל אם עברה ולשה במים שלא לנו הלילה נראה דמותר. ויש שמביאין ראיה מדרב מתנה. ואינה ראיה, ששם טעו ולא עברו, וליכא למ[יקניס]ינהו. ובפרק אמר להם הממונה [כ"ח ע"ב] גרסינן שמע מינה יומא דעיבא כוליה שמשא למאי נפקא מינה לכדדריש רבא וכו'. והמדקדק בפירוש רבינו חננאל וגם בלשון ההלכות משמע שעברה ולשה קאי נמי אמים שלא לנו. ומיהו נראה לי היכא דלא אפשר שרי, כההוא דרב מתנה שלא סתמא התענו. ואף על גב [ד]בעבר ושהה בפרק כירה [ל"ח ע"א] משמע נמי בשוגג, הכא במזיד מפרש לה, דומיא דעבר ואפה בפרק [שני] דביצה [י"ז ע"א].
